שתלים דנטליים מהווים פתרון מתקדם ויעיל לשיקום שיניים חסרות, והם מספקים תחליף קבוע לשורשי השיניים שאבדו. כיום, ניתן למצוא סוגים שונים של שתלים דנטליים, המתאימים למצבים רפואיים ואסתטיים שונים. שלושת הסוגים המרכזיים הם שתל בורגי, שתל זיגומטי ושתל אנדו-אוסטיאלי. לכל אחד מהם יתרונות והתאמות ייחודיות, מה שמאפשר לרופאי השיניים לבחור את הסוג המתאים ביותר לפי מצב המטופל, מבנה הלסת, ותנאים בריאותיים.

המאמר הבא יסקור את שלושת סוגי השתלים המרכזיים, את היתרונות והחסרונות שלהם, וכיצד לבחור את השתל המתאים ביותר לצרכים האישיים של כל מטופל.

שתל בורגי – הפתרון הקלאסי והפופולרי

שתל בורגי, הנקרא גם שתל אנדו-אוסטיאלי, הוא הסוג הנפוץ ביותר לשיקום שיניים חסרות. שתל זה עשוי טיטניום, חומר עמיד ובטוח לשימוש דנטלי, וכולל בורג דמוי שורש שן שמוחדר ישירות לתוך עצם הלסת. שתלים בורגיים מתאימים במקרים שבהם יש נפח ועובי מספקים של עצם הלסת, והם מציעים יציבות מרבית לתותבות, כתרים וגשרים.

אחד היתרונות המרכזיים של השתל הבורגי הוא יכולתו להשתלב בעצם הלסת בתהליך המכונה אוסאואינטגרציה, שבו השתל מתמזג בצורה טבעית עם העצם ומהווה בסיס חזק לכתר שמורכב עליו. בזכות מבנהו ועמידותו, שתל בורגי נחשב לפתרון קבוע עם עמידות גבוהה לאורך שנים רבות. עם זאת, כאשר אין מספיק עצם בלסת, ייתכן ויידרש תהליך מקדים של השתלת עצם.

שתל זיגומטי – פתרון לאובדן עצם בלסת העליונה

שתלים זיגומטיים הם פתרון מתקדם המיועד למטופלים הסובלים מאובדן משמעותי של עצם בלסת העליונה. במקרים שבהם העצם בלסת העליונה דקה או נספגה, אין אפשרות להשתמש בשתלים רגילים, ושתלים זיגומטיים מספקים מענה בכך שהם מוחדרים לעצם הלחיים (עצם הזיגומה) במקום ללסת עצמה.

הליך ההשתלה עם שתלים זיגומטיים הוא מורכב ודורש מיומנות גבוהה של הרופא, אך הוא מאפשר למטופלים עם עצם לסת לא מספקת לעבור השתלה מבלי להזדקק להשתלת עצם מקדימה. היתרון המרכזי בשתלים אלו הוא היכולת להשלים את טיפולי השיניים בפחות שלבים, עם תוצאות אסתטיות ותפקודיות גבוהות. יחד עם זאת, שתלים זיגומטיים מצריכים התערבות כירורגית מורכבת ועלותם גבוהה יותר בהשוואה לשתלים בורגיים.

שתל אנדו-אוסטיאלי – שיטת השתלה בעומק עצם הלסת

שתלים אנדו-אוסטיאליים הם שתלים שממוקמים בתוך עצם הלסת אך בעומק רב יותר משתלים בורגיים רגילים. שתלים אלו מתאימים במקרים שבהם עצם הלסת עבה מספיק אך דורשת תמיכה נוספת כדי להחזיק את השתל בצורה יציבה. השתלים האנדו-אוסטיאליים הם בעלי מבנה רחב ומעניקים יציבות מוגברת לשיניים משוחזרות.

היתרון בשתלים אנדו-אוסטיאליים הוא בכך שהם מעניקים פתרון יציב ומוצק במיוחד במקרים של חוסר שיניים מרובות. יחד עם זאת, לא כל המטופלים מתאימים לשתלים בעומק עצם, ויש לבצע בדיקות מקיפות כדי לוודא שהעצם תוכל לתמוך בשתלים בצורה בטוחה.

יתרונות וחסרונות של סוגי שתלים דנטליים

התאמה של סוג השתל לפי מצב הלסת

בעת קביעת סוג השתל, רופא השיניים מבצע בדיקות וצילומים מדויקים כדי להעריך את מצב הלסת ועצם הלסת. במקרים בהם העצם בלסת דקה או שהמטופל עבר תהליכים של ספיגת עצם, יש לקחת בחשבון השתלת עצם מקדימה או לבחור באפשרות כמו שתל זיגומטי. עבור מטופלים עם עצם לסת חזקה ועבה, שתל בורגי יכול להיות הפתרון המתאים ביותר.

בבחירת סוג השתל יש לשקול את התנאים הבריאותיים של המטופל, כולל רגישות לתהליכים כירורגיים, מצבים בריאותיים כלליים (כמו סוכרת), ומבנה הלסת הספציפי.

תחזוקה וטיפול בשתלים דנטליים

לאחר השתלת השיניים, חשוב להקפיד על תחזוקה יומיומית ולשמור על היגיינת פה תקינה כדי להבטיח את עמידות השתלים לאורך זמן. הצחצוח צריך להיות יסודי ועדין, עם דגש על ניקוי קו החניכיים סביב השתלים. שימוש בחוט דנטלי ושטיפת פה אנטי-בקטריאלית מסייעים במניעת זיהומים ובשמירה על בריאות החניכיים.

בדיקות תקופתיות אצל רופא השיניים חשובות למעקב אחר השתלים ולווידוא שאין דלקות חניכיים או בעיות מבניות שיכולות להשפיע על יציבותם.

שאלות נפוצות על שתלים דנטליים